מה המזג: גשום
מה נשמע: המון דברים סנטימנטליים.
כמה מילים: כמה ארגזים אולי.

שעות ארוכות של בהייה מהחלון. הבית שגרתי בו

30 קומות יורדת המעלית האיטית שלנו, קומה אחר קומה, ציוץ אחר ציוץ. אנחנו גרים בבניין עם המעלית האיטית בתבל, וכשגרים בקומה ה-30 של בניין שמתהדר במעלית האיטית בתבל, יש המון זמן לחשוב על המון דברים. חלק מהדברים שאני חושבת עליהם במעלית האיטית בתבל היא כמה המעלית איטית, למשל, אבל היום אני לא. היום כל צפצוף הוא מהיר מדי. היום אני רוצה שהיא תיקח את הזמן.

כי המעלית האיטית בתבל היא כבר לא שלי. אני נפרדת ממנה בצער שרק מי שבילה לפחות חצי שעה מחייו במעלית מדי יום יכול לחוש. אני יורדת 30 קומות ועוברת לבית שיאפשר לי הגעה מהירה אל המקרר שלי, אל הספה, אל המיטה.

מה המזג: חם וגשום
מה נשמע: Madonna. כי היא אביבית
כמה מילים: לא מספיק

פריחת הצבעונים. חודשיים לפני הזמן

"האנשים בשיקגו ירצו לעבור משיקגו אחרי החורף הזה", כך ניבא כבוד חזאי אחד באוקטובר האחרון והבהיל את כל השיקגואים עד לשד עצמותיהם. השיקגואנס ידועים בעמידות שלהם לקור או לפחות בגאווה שלהם על כך, בכך שהעמידו את מגרש הפוטבול שלהם על האגם וה-BEARS מתהדרים בהבסת הקבוצות המתחרות (לפעמים לפחות) בשיאו של חורף שיקגו האכזרי לפרקים, באצטדיון פתוח לרוחות. הם מתפארים בעטיית מעילים דקיקים בימי הרוח הפרוצים ביותר ולבתי היתה בייביסיטר מקומית שהתעקשה להגיע לבושה בכפכפים כשבחוץ היו 6 סנטימטר שלג.

מה המזג: צונן, נעים, מדויק לעונה.
מה נשמע: Laughing With by Regina Spektor. כי מה זה משנה בשביל איזה אלוהים אנחנו מעלים במשקל.
כמה מילים: עורכת.

צבעוני וחייזרי. ביצי פסחא

פסח מאחורינו ואני שמחה ומשועממת לבשר שהוא פחות או יותר אותו הדבר עבורנו כל שנה. הוא לא ממש היה שווה פוסט באביב הנוכחי:  סדר כהלכתו, מסובין, ארבעה בנים, שלושה אבות, חברים ובני משפחה, אפיקומן, קניידלעך, אוכל, דצ"ך וכו. את פסח אנחנו מכירים היטב. בעל פה, למעשה.

אבל פסחא, הו, פסחא! הנה חג חייזרי ושובב, שלא שייך לנו ולפיכך מעניין עד מאד.

מה המזג: גשום
מה נשמע: וואלה, תודה
כמה מילים: פחחחח

אמריקנה זה כאן(ה). אפילו על מיכליות זבל

חולה חולה חולה.

חזרנו מאטלנטה חולות גוססות מתות. ניסיתם פעם לחשב חום גוף בפרנהייט? זה הרבה יותר גרוע ממזג אוויר. 99 נשמע המון. 103 לא נשמע הרבה יותר אבל זה למעשה משול לרגל בקבר. בערנו, הזענו, לקחנו תרופה. הזינו, קינחנו, שתינו, ישנו. ארבעה ימים של שכרון חושים עברו על כוחותינו, והיום, גם אני וגם הקטנה שלי נפטרנו סוף סוף מהווירוס הצורר שקבר אותנו במחי שיעול.

מצד שני, היינו באטלנטה.
אטלנטה ג'ורג'יה, אי שם בגבולות הדרומיים של ארצות הברית, תמיד תיתפס בעיניי בתור המקום הסימפטי הזה שאני עוברת בשדה התעופה שלו בדרך לביקורים בארץ.

מה המזג: נעים לעונה. האם החורף מאחורינו?
מה נשמע: Goodnight Lover by Fluke
כמה מלים: לפחות את הפוסט הזה.

קסם של קסולה. ואכלנו את סוף המנה היום בצהריים

כשיש לנו ימי הולדת אנחנו אוהבים לצאת לאכול. גם כשאין לנו ימי הולדת אנחנו אוהבים ללכת לאכול, אבל זה לא קשור. אנחנו פשוט מזכירים לעצמנו שהיום יום ההולדת של מישהו וזה מספיק לצרכינו, אבל במקרה זה, יצאנו בכל זאת לחגוג את יום ההולדת שלו, והפעם ניסינו את Chalkboard, עליו קראתי דברים טובים בלבד, ביסטרו קטן וחתיך שממוקם באזור לינקולן סקוור בצפון העיר.

היום יום ראשון, השעה 7:30 בערב והעיר שקטה כבית קברות בחצר כנסיה.

מה המזג: מינוס שלוש מעלות צלסיוס.
מה נשמע: שירי פרפר נחמד לדורותיו. שווה לכם
כמה מילים: היום יהיה יום פורה, אני יודעת

פורים שעבר. או פורים הנוכחי? מי סופר

פורים הפתיע אותי השנה. מאז שבתי הבכורה והיחידה התחילה ללמוד בבית ספר שאין לו שום צביון יהודי (או כל צביון דתי אחר, שווה להוסיף) אני בעצמי לא זוכרת מה התאריך ומה השעה. החגים הגדולים נחגגים על ידי חופשים: חנוכה וכריסמס נפגשים בחופשה ארוכה מבית הספר במהלך החורף, ופסח ואיסטר נפגשים בחופשה ארוכה במהלך האביב. ככה אנחנו יודעים שצריך לקנות חנוכיות ומצות. אבל פורים, מי ידבר בשם פורים? הוא נחגג בנפרד מאחיו (ששום קשר אין לו אליו, כמובן) הלואין, ולכן אנחנו לא זוכרים מתי צריך להתחפש ולתת משלוח מנות.

מה המזג: קר
מה נשמע: עצבובי
ללא מלים

ללא מלים.

שיקגו היא עיר של לידות. כלומר, ככה חשבתי עד היום. כל האנשים סביבי משריצים ללא הכרה, מייצרים ילד ועוד ילד ועוד אחד ותאומים. כל חודש כאן הוא שישו ושמחו של בייבי שאוורים, מסיבות לפני שהתינוק נולד ואחרי שהתינוק נדחף, ובריתות וחגיגות. חברותיי נופלות בזו אחר זו למלכודת אי אכילת הסושי והגעגועים ליין, ויוצאות מהמסע עם זאטוט צורח וחודשים ללא שינה, כשהן ממלמלות דברים כמו: "אני קצת עייפה אבל זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים", בזמן שהן מכניסות את החיתול לארון ואת התינוק לפריזר.

והנה השבוע מג ומריה היו אמורות ללדת, ביחד ממש, באותו היום. מג ילדה את תומאס ג'יימס המתוק, ממש בזמן. התינוקת של מריה מתה בבטן שלה, יום לפני תאריך הלידה המשוער.

מה המזג: קרררר.
מה נשמע: THE WORLD'S A GIRL by Anita Lane
כמה מילים: עורכת עורכת עורכת. לא פשוט לערוך ספר. במיוחד אם הוא שלך.

ברביקיו טעים, זול ויפה ב-Lillie's q

ובאמת הרבה זמן לא דיברתי על אוכל. אבל לא בגלל שלא דגמתי אוכל. היו דברים בוערים יותר אצלנו בבית, כמו חיפושי דירה מתמשכים ודיסני על הקרח. אבל פברואר הוא חודש טוב לחובבי האוכל בשיקגו ובחלקים נבחרים של ארצות הברית, כי לרגל התקופה הקרה והאפורה, מדי שנה מתקיים כאן שבוע המסעדות, שעושה שמח בלב ובבטן.

קניידלע בגודל של הראש שלי. Eleven City Diner

שבוע המסעדות בשיקגו מתקיים מדי שנה בסוף פברואר, ומפנק את חובבי הגורמה בארוחות פרי-פיקס (קרי: במחיר קבוע מראש) ובמבחר מצומצם של מנות מהתפריט.