גם אם התאהבתם באינה ובר מ"המירוץ למיליון", וכבר שקלתם לשכוח כל מה שאתם חושבים על בלונדיניות, באה המשימה הלוהטת של ליקוק קיר המלח והבהירה לכולם למה הן שם.

 

>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

 

היה עליהן לגלות שלוש נקודות מתוקות בתוך קיר מלוח. בעוד שאר הזוגות דילגו על המשימה הזו בקלילות, אינה ובר התעכבו ליד הקיר במשך זמן רב, וכך זכינו כולנו לראות את אינה היפה והסקסית בסצנה מהסרטים - אם סרט פורנו מהסבנטיז נחשב - כשהיא מלקקת בשקדנות את הקיר שמולה, ולשונה המתגלגלת, יוצאת ונכנסת מפיה, לא משאירה שום מקום לספק באשר לכוונת היוצרים.

 

"אפשר לראות שאני עושה את המשימה בתמימות, בלי כל מודעות ל... את יודעת, למה שיצא בסוף", היא מתמרמרת. "כמה התבאסתי לראות את זה, הרגשתי מושפלת. זה נורא פרימיטיבי להוציא אותנו 'בלונדיניות', חשבתי שאנחנו כבר אחרי זה. חצי מדינה כבר בלונדינית, אז מה, כולן טיפשות?"

 

ולא חששתן מאיך שתצאו בעריכה עם טייפ קאסט כזה?

בר: "אם כבר, אני הייתי בטוחה שאנחנו באות כדי לנפץ את הסטיגמה הזו".

 

וזה לא קרה?

אינה: "לא כמו שרצינו. יצאנו קצת קלמזיות, קלולסיות. אני לא מפילה את זה על העריכה, על הלחץ או על הנסיבות. אנחנו כאלה, ולא משנה מה צבע השיער שלנו".

 

אז גם לדעתכן יצאתן קצת "בלונדיניות"?

אינה: "היו קטעים מביכים, ברור, אבל יש לנו הסבר. אני יודעת, זה נשמע כמו תירוץ, הלחץ־לחץ־לחץ, אבל זו האמת. כל כך קל לטעות כשאת לחוצה, עייפה ורעבה. אנשים בבית לא מבינים מה זה לבקש מאנשים ברחוב לעשות בשבילנו כל מיני דברים מטורפים. ברוב המקרים הסתכלו עלינו כמו על משוגעות".

 

בר: "שופטים אותנו לחומרה מפני שאנחנו בלונדיניות, כי למוח של הצופים הרבה יותר קל לקטלג ולהתמודד עם דמויות לפי סטריאוטיפים. אם אנחנו עושות טעות, זה משום שאנחנו בלונדיניות, אבל אם אורן ואלון עושים טעות, אז ברור שזה בגלל הלחץ".

 

יצאו קלולסיות. מתוך "המירוץ למיליון 2" ( צילום: אייל אלקבץ )
יצאו קלולסיות. מתוך "המירוץ למיליון 2" (צילום: אייל אלקבץ)

 

כזאת חברה אני רוצה

 

אינה ברודר (23) ובר בן־וקיל (22) כל כך שונות זו מזו, שסביר להניח שאם הן לא היו נפגשות בגיל עשר, הן לא היו נפגשות לעולם. בר, אמנית וציירת, מרחפת בעולמות גבוהים עם הראש בעננים, ואילו אינה, לשעבר אשת מכירות בשוק ההון המתכננת להתפתח בתחום הפיננסי, נטועה עמוק עם שתי הרגליים על הקרקע.

 

אינה היא בת יחידה, שנולדה וגדלה עד גיל שש באוקראינה. היא עלתה לארץ לאחר גירושי הוריה, עם אמא, סבתא וסבתא רבתא.

 

"אמא שלי תמיד עבדה ולמדה במקביל, ודי גידלתי את עצמי, אז אולי בגלל זה גדלתי להיות יותר מציאותית, חזקה ובוגרת, ואני חושבת שרואים את זה בתוכנית", היא אומרת. "הרגשתי המון אחריות על בר, שלא תסבול יותר מדי, שתצליח גם ליהנות מהדרך, כי אני סחבתי אותה לחוויה הזאת. היו משימות שהיא כל כך סבלה בהן, שהמצפון שלי ממש תקתק. אמרתי לעצמי: 'היא סובלת בגללי'".

 

בר נולדה ברמת גן ובצעירותה עברה עם הוריה לנתניה, שם נולד אחיה הצעיר ממנה בתשע שנים. את כישרון הציור שלה גילו כבר בהיותה בגן, כשהגננת הזמינה את אמא שלה והראתה לה את ציור החמניות של ואן גוך, שבתה העתיקה אחד לאחד.

 

היום, על אף גילה הצעיר, היא כבר מתפרנסת בכבוד מהציורים שלה. בימים אלה נפתחה תערוכתה הראשונה, שנקראת "חשופה", בגלריה "דניאל" בשדרות רוטשילד בתל אביב.

 

"אני מציירת מגיל צעיר וכבר בגיל 14 התחלתי לקבל פניות", היא אומרת. "אנשים ראו את הציורים שלי וביקשו, וככה יצא שמגיל 16־17 אני מציירת לפרנסתי. יש לי סוכנת שמקדמת אותי בארץ ובחו"ל, ואני שמחה שאני מצליחה להתפרנס מזה, כי זה התחביב שלי והתמצית של חיי".

 

שתיהן גרות עד היום עם המשפחה בנתניה, ועל אף שלא גדלו באותה שכונה ולא למדו באותו בית ספר, הן חברות ילדות. הן נפגשו כאשר כל אחת מהן בילתה בפיצרייה העירונית עם חברותיה. בר ראתה את אינה מרחוק והתאהבה בה ממבט ראשון.

 

"משהו באינה משך אותי מאוד, היה בה משהו מהפנט", היא מספרת. "אמרתי לעצמי: 'כזאת חברה אני רוצה', ופשוט ניגשתי ושאלתי אם היא רוצה להיות חברה שלי. מאז יש בינינו סיפור אהבה. אני פשוט חולה עליה".

 

סיפור אהבה יש גם לכל אחת מהן בנפרד: אינה יוצאת כבר חצי שנה עם אלדד (31), איש עסקים בתחום הנדל"ן, ואילו בר מקיימת זוגיות זה כשנה עם הזמר נתן גושן (25). השניים החלו לטפח קשר זוגי עוד לפני שגושן נהיה זמר מפורסם ומצליח, וכמובן לפני שבת זוגו הפכה לסלבריטי בזכות עצמה.

 

הם הכירו דרך חברים, והיו במשך שנה וחצי "סתם ידידים טובים", בטרם גילו שבעצם יש להם אהבה והם לא שמו לב. כשהלהיט הכי גדול שלו, "כל מה שיש", התחיל להיות משודר בלופים אינסופיים בערוץ 24, היא כבר רצה למיליון ולא הייתה פה כשהוא פרץ בסערה לחיינו. "אבל לא היה לי ספק שהוא יצליח. הוא אמן מדהים", היא מפרגנת.

 

ואיך את מסתדרת עם אורח החיים הדתי שהוא מנהל?

"זה לא מפריע לי. אני טיפוס מאמין, אני באה מבית מסורתי ואני מכבדת את אורח החיים הדתי שלו. זה לא יוצר קושי בשום צורה שהיא. הוא נמצא כמה שלבים יותר רחוק ממני, הוא שומר שבתות וחגים, ובגלל זה יש לו ערך מוסף בעיניי". 

 

לא מרימות ידיים

 

בתחילת המירוץ הן נראו לא מזיקות ולא מאיימות, גררו את עצמן באופן קבוע למקום הלפני האחרון, ובנס הצליחו להתחמק מהדחה בכל פעם מחדש.

 

לאט לאט הבינו השתיים איפה הן נמצאות ומה נדרש מהן, התחילו לתת בראש, ואפילו הצליחו להפתיע את כולם - ובעיקר את עצמן - והגיעו פעם אחת ראשונות.

 

זה היה בלתי נסלח, והנקמה של הזוגות האחרים לא איחרה לבוא: יום למחרת הן הושמו על המוקד ונאלצו לעשות סיבוב פרסה ולבצע משימה נוספת, שהייתה מבחינתן הקשה מכולן: לאכול כוכב ים (אינה) וקערה ענקית עם בשר לא מזוהה (בר, הצמחונית!).

 

מחיר כבד בשביל מקום ראשון, לא?

אינה: "כבד וקשה מנשוא, ובעיקר לא הוגן. מה קרה, פעם אחת הגענו ראשונות?"

 

האמנתן שתגיעו עד הלום?

בר: "אבא שלי אמר לי לפני המירוץ: 'עד הרגע האחרון לא מרימים ידיים'. המשפט הזה ליווה אותי לאורך כל הדרך ונתן לי כוח. בזכותו גיליתי שאמונה ודבקות במטרה ייקחו אותי לכל מקום".

 

איך התגובות ברחוב?

אינה: "מדהימות. הרבה מעבר למצופה".

 

בר: "והכי יפה זה שאנחנו מקבלות מחמאות איכותיות. אנשים ניגשים ואומרים שהם לוקחים אותנו בתור דוגמה לחברות, לפרגון".

 

על מי הימרתן לגמר?

אינה: "על עקיבא וענהאל או על אורן ואלון".

 

איזה זוג הפתיע אתכן?

אינה: "התימניות. הן גאווה למין הנשי. מי היה מאמין שהן יגיעו לאן שהגיעו? הן התחילו בתור גימיק, והוכיחו לכולן מי הן".

 

למי מגיע לנצח?

אינה: "לנו. חד משמעית לנו, בגלל הדרך שעשינו ובגלל ההתנהלות שלנו".

 

בר: "כל המתמודדים האחרים אומרים לנו פה אחד שזה מגיע לנו. אומרים לנו שרק עכשיו הם רואים איזה דרך עברנו ומה עבר עלינו שם. כשהיינו במירוץ הם לא העריכו אותנו מספיק, ועכשיו כולם מודים שאנחנו צריכות לנצח".

 

מה תעשו עם המיליון?

אינה: "בואי נגיע קודם למיליון עצמו. חוץ מזה, את יודעת שזה לא באמת מיליון, נכון? זה מתחלק לשלושה: אני, בר והמס".

 

בר: "עזבי אותי מהשאלה הזאת. כשנגיע לגשר נעבור אותו".

 

** את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגיליון החדש של לאשה"

__________________________________________________________________________________________________________

 

עוד בלאשה: