01 המינגווי (והפעם: דרי מעצבת לסנדרו, בשבילי את הג'ינס הלבן  בבקשה)
02 חורף 2013 (הלוקבוק של ג'ייקרו כבר מתגולל ברשת)
03 התחלות (גלוס אדום של דיור, למתקשות להתחיל ישר עם שפתון אדום)
04 סניקרס גבוהים (הגרסא החורפית של ARO עכשיו בחמישים אחוז הנחה בשופרא בהונות)
05 ככה נראה הקטלוג שלהם
06 תגלית (לא משהו חדש, אבל רק אתמול הרחתי את הבשמים של EX VOTO שיש בחנויות של שרון ברונשר)
07 תזכורת (אם עוד לא ניסיתם את השמפו והקונדישינר של סבון בגלל סעיף המחיר -- 50 שקל לבקבוקון -- דעו לכם שעכשיו יש שם מבצע על מוצר שלישי חינם.

>>>
הדברים שלמדתי מהקליפ "הפריזאיים" של גארנס דורה:

1. היא קונה גרביים חדשים לקראת חודש האופנה.
2. לא כל השיער שלה מגיע לקוקו, את מה שנופל מאחור היא אוספת בעזרת סיכה פושטית.
3. עמנואל אלט נולדה בפריז.
4. קטעי הקריינות של גארנס, תסלח לי אלוהימא, הם בלתי נסבלים. לא חושבת שאצליח להוציא מהראש את משפט המפתח: "אה, דריס! איי לאב יו". אולי זו הקנאה מדברת (במבטא ישראלי חסר חן) מגרוני.
5. טיפ איפור מבית גארנס: כשאת שמה מסקרה, אל תזיזי את המברשת: תעפעפי במקום.
6. אני לא מאמינה שאיזבל מארה עושה את אותן פעולות שאני עושה כשהיא בוחרת בגדים. אני מעדיפה לחשוב שהיא נעזרת בתיקשור.
7. איבחנתי את עצמי כסובלת מאובססיה לצווארונים.
8. לגארנס יש את הטבעת הכפולה של לרה מלכיאור.

>>>
דמיון מודרך הוא שיטה המשתמשת בדמיון כדי להשפיע על המצב הנפשי, להעלות מחשבות לא מודעות באופן אסוציאטיבי, ולתרגל את שליטת
המוח על התיפקודים הגופניים.
(מתוך ויקיפדיה).

>>>
כשהמציאות נעשית בלתי נסבלת, דמיינו מקום שכולו טוב: למשל הארון של סופיה קופולה.
בגיליון וניטי פייר האחרון (זה עם כל השחקניות-הצעירות-שאני-כבר-מתקשה-לזהות על השער) התגייסו לעזרתנו וגייסו את קופולה למדור החביב עלי, MY STUFF.

חוץ ממסקרה תועה של קליניק ומשחת שיניים של אלמקס, עולמה של סופיה מספק את הסחורה והוא משופע בפריטים לא נגישים בעליל.

>>>
בחדר האמבטיה של סופיה:

סבון בריח גרניום של soap&paper factory
שפתון של שאנל.

מסורת היא מסורת היא מסורת:
הרעיונות של 2008
הרעיונות של 2009
הרעיונות של 2010
הרעיונות של 2011

>>>
ב-2012 נסתפק ברעיון אחד, אבל ממש ממש קל: הסלב

מתחפשים לסלב, רשימת מכולת:
ג'ינס צמוד (שמתחתיו רגלי פילאטיס או יוגה)
סווטשירט אפור עם כובע שמתחתיו מציצה גופיה
משקפי רייבאן
פנים נקיות מאיפור
שיער אסוף ברישול
מגפי UGG
להחזיק ביד: מפתחות, בלקברי (סלבס בחו"ל מצויידים לרוב בבלקברי ולא באייפון) וכוס קפה לקחת.

(כל הפרטים בעמוד שלי בפוליבור)

>>>
שננו: להתחפש לזואי דשנל זה לחלשות

01 שילוב (הג'ינס, החולצה, השביל באמצע. MIH)
02 מה שצריך לקרות קורה א' (נראה שאני עומדת לפגוש פנים אל פנים את התיק השקוף שאני חולמת עליו כבר כמה עונות)
03 כמו של (חוקי להעתיק טבעות מחברות? נוריתמי)
04 חיסכון מושהה (את הכסף שלא הוצאתי במארני אני מתכננת להשקיע בשמלה הזו של ג'ולייט)
05 חברה שלי איזבל מארה (כל הקולקציה, אבל בעיקר החולצה הזו)
06 דם כחול (שרלוט ממונקו בקמפיין של גוצ'י)
07 בוקר טוב (ספר ילדים שאיננו קפטן תחתונים)
08 שני חזן היא מלכת היופי של ישראל (בתמונה, שצילמתי בטלפון הנייד שלי ליד הטאואר בלונדון, אתם יכולים לראות שתי מועמדות: מימין: שני, ההימור שלי לתואר מלכת היופי; משמאל: טל, מי שהיכתרתי ביני לבין עצמי בתור המתלבשת המצטיינת של הטיול.

>>>
כשהייתי קטנה, אני ואחי היינו משחקים במספרה.
כשהיה תורי להסתפר, והוא היה שואל מה אני רוצה, הייתי עונה:
חלק וארוך.

>>>

לוח השיער בפינטרסט שלי. כמעט רק שיער חלק. אפשר לקרוא לי אובססיבית, אבל למה להעליב.

>>>
שנעשה את זה אה-לה ביירון קייטי? סגור.

ההנחה: השיער שלי מעצבן אותי, הלוואי והוא היה חלק טבעי!

שאלה ראשונה: האם זו אמת?
השיער שלי לא חלק. זו האמת. הוא היה חלק כשהייתי ילדה. הילד שישב לידי בכיתה ב' אפילו אמר (ואני טרחתי לזכור): "השיער שלך חלק כמו מים". ובכן, גיל ההתבגרות הגיע והשיער שלי הפסיק להיות חלק כמו מים. הוא נהיה גלי. בגיל 25 הראה לי ספר צדיק שהוא יכול להיות ממש מתולתל, אם אטרח לשים מוס ולייבש אותו במשך 40 דקות מדי יום עם דיפיוזר.

אתם יודעים כבר כמה המסורת חשובה לי (אחרי הכל, אין דרך קלה ממסורת להמנע מלהמציא משהו חדש), ולכן, אחרי שחברותיי האופנתיות נאלצו לבחור את המראה האהוב עליהן מתצוגות החורף שעבר, הן חוזרות עם בחירות אביביות.
(כל תמונות התצוגה: gettyimages).

>>>

ענבל פרגר בוחרת לנוון ובלמיין:
"כי הקיץ הזה חוגג את העובדה שכל אחת מאיתנו היא חצי מלאך-חצי שטן, כי הלוק הבהיר ליום והכהה לערב, כי למה לבחור אחד אם המלבישה מרשה שניים". ענבל היא עורכת האופנה של XNET.

>>>

מרב פרנק הוכברג בוחרת BCBG:
"בקיץ שלנו, לא הקיץ הממוזג של המסלולים או הקיץ השקרי של אירופה, המשימה הקשה היא להישאר אלגנטית ונינוחה למרות הכול.

האוסקר. השבוע התחלתי לכתוב גם במוסף 24*. יריית הפתיחה היתה השטיח האדום של טקס האוסקר.  
אהבתי במיוחד:
1. את השמלה של ג'יי מנדל שלבשה קריסטן וויג (מהסרט הדוחה "מסיבת רווקות").
2. את הגוונים של ראשידה ג'ונס.
3. כל מה שקשור במישל וויליאמס (שיער, שפתון ובעיקר הצבע של שמלת הלואי ויטון ביחד עם הקלאץ' הורוד והסיכה).
4. את השמלה הזו של קרולינה הררה.
(צילומים: גטי אימג'ס)

(השבוע התחלתי לכתוב גם במוסף 24* -- למי שלא יכול שלא לתהות אם זה אומר שאכתוב פחות בבלוג בגלל זה, אומר רק שזה או לכתוב פחות בבלוג, או להזניח את ילדיי או להשקיע פחות במעקב אחרי סדרות בתי חולים. טרם הושגה החלטה סופית).

5.

>>>
סיבה ראשונה לשמוח: קרולין למיידוול

מה למדנו?
לשלב ורוד בהיר עם צהוב ניאון.
להכיר בחשיבותם של בלייזר כחול ומגפונים (בלי גרביים!).
ללבוש חולצת טי אפורה ולהכניס אותה רק קצת לחצאית (טוב, את זה כבר ידענו).
להוסיף לרשימת הקניות: את המכנסיים האלה.

עוד קרולין והבית המהמם שלה ב-thecoveteur

>>>
סיבה שניה לשמוח: הממ. זה לא כל כך משמח, אבל זה מצחיק:
קראתי הבוקר במוסף הספרים של גלריה שפאולו קואלו הוא הידוען הכי משפיע בעולם, אחרי ג'סטין ביבר. 
(שיהיה ברור: במשוואה הזו אני בצד של ג'סטין).

>>>
סיבה שלישית לשמוח: אביב בדרך.
ואם זה לא מספיק, השיר הזה כבר יעשה בשבילכם את העבודה (השיר הזה פתח את תצוגת האביב של סקטץ' בשבוע שעבר).

>>>
לעשות
מולטיטסקינג: מורחים מסכה על הפנים ובזמן שהיא מנסה לעשות את עבודתה, קוראים (קורט וונגוט, או את הראיון עם אדל. פה יש בחירה).
אגב, אם מסתפקם במועט ושמים שכבה ממש דקה של המסכה הזו (של ל'אוקסיטן), אפשר גם לישון איתה, שזה, מבחינתי,  הכי מולטיטסקינג שאפשר להשיג.

>>>
לא לעשות.
חרדת נטישה: לא משנה כמה אתם מתפתים, אל תראו שוב את הסרט קרמר נגד קרמר.
זיכרו: הוא כמעט הרג אתכם בסבנטיז ועכשיו, כשיש לכם ילדים ואתם פגיעים יותר, הוא חזר לגמור את העבודה!

>>>
לנסות.
השתמשו בלוקבוק של חברות אופנה גדולות לצרכי הפעלת סמכות הורית.
למשל: שכנעו את ילדיכם, המתעקשים לגדל שיער ארוך, להסתפר.

1+2, זארה; 3 סקוטש אנד סודה

>>>
לנסות 2.
אפליקציה שהגה סטודנט לעיצוב גרפי בשנקר.