רווחת הסברה שגינה וחיות מחמד הם שני דברים שלא הולכים ביחד. אז אם מדובר בכלב גדול ובגינה קטנה – אני מסכימה. אבל אם יש לכם גינה של 200 מ"ר וכלב לא גדול או חתוליים, אין בכך שום בעיה. כל מה שנדרש הוא סובלנות והתחשבות, כי הדו קיום הזה, של בעלי חיים בגינה, דורש פשרות מסוימות - שיעור מצוין בהתחשבות בזולת.

 

הקצאת מקום

 

אם יש לכם כלב גדול וגינה גדולה – הקצו לו שטח מחייה מגודר בגדר גבוהה, שבו יוכל לעשות ככל העולה על רוחו. אם הכלב לא יהיה מוגבל לשטח משלו,

הוא יכול לגרום לנזקים בגלל אהבתו לחפירות בדיוק במקום שבו האדמה תחוחה ולחה, כלומר היכן ששתולים צמחים. מצד שני, גם אם יש לו מגרש משחקים פרטי, אל תחשבו שזה במקום לצאת איתו לטיולים.

אם יש לכם כלב קטן, חובב דילוגים וקפיצות היישר אל תוך הערוגות, מומלץ לתחום את הערוגות בגדר קטנה. האפקט הוא בעיקר פסיכולוגי – להרתיע את הכלב - וכדי שהוא יצליח, יש גם לחנך את הכלב בהתמדה שקפיצה לערוגה היא עסק רע. יש גדרות מוכנות מפלסטיק (שלושה מטרים של גדר נמוכה עולה כ-70 ₪ ברשתות "עשה זאת בעצמך"), ויש רשת מתכת שאפשר לחתוך לגובה הרצוי ולמתוח אותה בעזרת עמודים (הרשת עולה כ- 20 ₪ למ"ר. מחיר עמודי המתכת תלוי באיכותם. עמודים מגולוונים יקרים, אך עמידים לאין ערוך). יותר יפה בלי הגדר, אבל יותר יעיל עם. מי שמעדיף גדר חיה נמוכה וקוצנית, יכול לשתול חלבלוב קוצני מזן ננסי. בגלל היותו קוצני הוא מרתיע, אך יש לו גם פריחה יפה וארוכה.

 

גם חתולים זקוקים למקום מתאים בגינה. בקיץ הם אוהבים לשכב בצל שיחים. לכן, אל תשתלו בכל פינה. השאירו להם מקום רביצה מתחת לשיחים המצלים. בחורף, לעומת זאת, תגלו שהחתול אוהב להשתזף. אם הוא אימץ לעצמו מקום מסוים שאהוב עליו, אל תתעקשו לשתול משהו עדין דווקא שם. כבדו את העדפותיו ולא תרגישו מתוסכלים. אם החתול אימץ עציץ ריק – אל תהיו קטנוניים, וותרו למענו. גם אם חיית המחמד שלכם יושבת על הכסא בחוץ, תנו לה להתענג וחישבו על החיסכון בנזק בערוגות.

 

הגנת המדשאה

 

אם יש לכם כלב חובב חפירות במדשאה, עשו כך – פרשו על המדשאה רשת מתכת ירוקה (לא רשת לולים, אלא רשת קשיחה המורכבת ממלבנים). הדקו אותה היטב לקרקע בעזרת ווי מתכת (אפשר לקנות כאלו ואפשר לייצר כאלה לבד מחוט מתכת עבה). הדשא יגדל בין מלבני הרשת, ואם הידקתם היטב, תוכלו לכסח את הדשא באין מפריע. כעבור זמן הרשת נעלמת מן העין אבל הכלב לא יחפור שם כי הוא ייתקל בחוטי המתכת וזה לא ממש נעים לו.

 

הגנת שתילים רכים

 

אם יש לכם כלב או חתול שאוהבים לגרום נזקים, בייחוד לצמחים רכים ועשבוניים נמוכים, כסו את הצמחים הללו בסלסילות מתכת (שבמקור נועדו להיות סלסילות תלויות) או בכלוב ציפורים ישן. הדקו עם ווי מתכת ותראו שהכלב לא נוגע בצמח.

 

אגן מים או ברכת נוי

 

אם יש לכם בריכה או אגן מים עם דגים, אין צורך לפרוש רשת ולכער את המראה. על פי רוב החתולים יתבוננו (במשך שעות ארוכות) בדגים, ורק לעתים רחוקות יעזו או יצליחו לדוג דג. מי שאינו סומך על חתוליו יצטרך לגדר את הבריכה בגדר נמוכה כדי להרחיק את החתול משפתה. ליד בריכה או אגן מים רצוי להימנע מלשתול צמחים רעילים כמו ברוגמנסיה ("דטורה") או הרדוף. העלים הרעילים הנופלים למים אינם מיטיבים עם הדגים, בלשון המעטה.

 

אמצעי בידור

 

למען החתולים שלכם, הביאו לגינה גזע כרות והניחו אותו על הקרקע או השעינו על קיר. כשהחתול יגלה אותו עד מהרה הוא יבוא לנעוץ בו את ציפורניו וישייף אותן עליו, במקום על הרהיטים שלכם. בעצם, כל גזע של עץ בגינתכם, חי או מת, הוא מתקן לשיוף ציפורני החתול.

נסיוני מוכיח שחתולים אוהבים במיוחד צמח הנקרא זקן נחש יפני. הוא יוצר כריות רכות בצל וגם התפלשות של החתול בכריות הללו לא גורמת להן שום נזק. החתול, לעומת זאת, נהנה מאוד. מי שרוצה לענג את החתול שלו, ויש לו מקום פנוי, יכול לשתול צמח הנקרא נפית החתולים (Nepeta cataria) שהוא בן למשפ' השפתניים, אותה משפחה שעליה נמנות הנענה והמנטה. הנפית גדלה לגובה של 1 מ' ולרוחב של 40 ס"מ, אבל החתולים אוהבים להתפלש בה, ללעוס אותה ולהריחה ולכן היא לא נשארת זקופה בדרך כלל. מחקרים הוכיחו שהשמן האתרי המשתחרר מן העלים דוחה חרקים ומזיקים מפרוות החתול. בארץ ניתן למצוא הן זרעים והן שתילים, אך לא בכל משתלה.

 

הכלב שלכם הוא יצור חברתי האוהב להשקיף על הנעשה ברחוב ולהתעדכן באירועי השכונה. השתדלו להשאיר לו צוהר קטן בשער האטום של גינתכם כדי שיוכל להביט דרכו החוצה. אם תבחרו בשער מחורר מרשת ברזל או מברזל מפורזל – מה טוב.

 

מי שתייה

 

כל מי שיש לו חיית מחמד המסתובבת בגינה חייב לדאוג לקערת מים גדולה למען חיית המחמד שלו ולמען חתולי רחוב שלא שפר עליהם גורלם ואין להם בית ובעלים אוהבים. רצוי להשתמש בקערה גדולת ממדים יותר מן המקובל בתוך הבית. חשוב לזכור להחליף את המים לעתים קרובות ביותר (רצוי כל יום).

 

הכלבה שלי, פיצה, הפכה את אגן השתייה גם לאגן צינון. לאחר הליכה ביום חם היא שותה ממנו לרוויה ואחר כך טובלת, קודם את רגליה הקדמיות ואחר כך גם את האחוריות. כיוון שהעניין נשא חן בעיניה, היא מסתובבת בתוך הקערה כמו סביבון עד שבטנה נרטבת כהוגן ומצננת אותה.

 

צואת כלבים וחתולים

 

צואת כלבים לא תפריע לכם בגינה אם תוציאו את הכלב לטיול כפי שמתחייב מטיפול נכון בכלב. אבל אם שלחתם אותו החוצה לגינה לעשות את צרכיו, אל תחשבו לרגע שהצואה של הכלב מזבלת את המדשאה או את הערוגה. צואת כלבים טרייה איננה זמינה כחומר מזון לשורשי הצמחים ויכולה להוות "זבל" רק לאחר שהתפרקה, כלומר עברה תהליך של קומפוסטציה. גם כשאתם רואים זבל פרות מפוזר בשדה מעובד, הזבל הזה איננו טרי אלא עבר תהליך ארוך של פירוק.

 

לגבי חתולים, העניין מסובך קצת יותר. חתול עושה את צרכיו בקרקע והוא זקוק לשם כך לפיסת אדמה. יתר על כן, החתול, הידוע כחיה הגיינית במיוחד, קובר את צואתו בעצמו ולעיתים לא נודע כי באה אל קרבה של אדמתכם. בגינות צפופות במיוחד ייתכן מצב, שבו החתול חוזר למקומות חשופים מצמחיה, ובקיץ החם שלנו מקום כזה עלול להעלות ריחות לא נעימים, בלשון המעטה. הפיתרון הקל ביותר הוא לדאוג למגרפה זמינה ולגרף את השטח הזה מדי כמה ימים. גירוף קל של השטח החשוף יביא לתוצאות טובות ומהירות.

 

דאגו לציפורים

 

מי שאוהב בעלי חיים עלול למצוא את עצמו בגינה בין המצרים. מצד אחד, חתול אהוב ומצד שני צייד מהולל של תיקנים, שממיות, עכברים, ציפורים ואפילו של חולדים. קשה מאוד לשנות את האינסטינקט הטבוע בו, אבל עוד יותר קשה לסבול את ציד השממיות והציפורים (מצטערת, לא הצלחתי לפתח סימפתיה מיוחדת לתיקנים ולעכברים). האמצעי היחיד שמצאתי נגד ההרגל החתולי המגונה הזה, הוא לתלות פעמון קטן על צווארי החתול. הפעמון מתריע על התקרבות החתול לציפור וזו בדרך כלל מצליחה להתעופף בזמן.