לא חסרים בברצלונה מבנים של אדריכלים מפורסמים, חיים ומתים. אפשר למצוא בה את גאודי, מיס ון דה רוהה, הרצוג ודה-מרון, פסל דג ענק של פרנק גרי - אבל זאת הסצינה האדריכלית העכשווית בעיר שמפתיעה לטובה, ובהרבה מובנים. הנה דוגמה - ומיד אחריה: מפת הבניינים שאנחנו מזכירים בפוסט הזה.

 
לחצו על המפה כדי לראות את כל הבניינים המוזכרים כאן

נתחיל בגדול: יש שלושה מרקמים עירוניים מומלצים שמעניינים בין השאר בזכות השוני התהומי ביניהם. הרובע Gracia היה במקור עיר עצמאית וסופח לברצלונה רק בסוף המאה ה-19. בדומה לעיר העתיקה של ברצלונה, הרחובות הם צרים עם תנועה מוטורית מוגבלת, וברקמה שלה מפוזרות כיכרות.

לפני הכל, 30 שניות על התכנון העירוני של פריז (תכנית אוסמן): פריז בעלת 20 הרבעים שאנחנו מכירים היא פרי תכנונו וביצועו של הברון אוסמן, בסוף המאה ה-19. השדרות הרחבות והישרות נועדו בראש ובראשונה למנוע ממורדים לחסום אותן (מה שקרה במהפכה הצרפתית, ובכמה התקוממויות מאוחרות יותר). אבל ככלל, היתה זו תוכנית להפוך את פריז מעיר שצמחה יתר על המידה בתבנית של ימי הביניים, צפופה וחולנית, לעיר מודרנית ויעילה. ואכן, הביקורת על היישום הדורסני של התוכנית שככה, כאשר פריז הפכה בשנות ה-20 למרכז עולמי של התרחשות תרבותית-מהפכנית.

לפני כשנה הזדמן לנו לגור ולטייל באירופה לתקופה של כחצי שנה. בכל פעם מחדש, לפני יציאה לביקור בעיר אחרת ביבשת, מצאנו את עצמנו מאגדים מידע על המקומות, הבניינים ופרויקטי הבנייה הכי מעניינים שיכולנו למצוא. כאשר ביקרנו במבנים, שעד אותו רגע ראינו רק בין מדפי הספרייה, קרה שהתאכזבנו וקרה שהופתענו, ולרוב גילינו פנים חדשים במקומות שבכלל לא חשבנו עליהם.