נאצי פוגש את חסמבה

בוגרי ויצו חיפה יותר רלבנטיים מכולם

לבלוג של עודד בן יהודה

צילום: עומר ליפשיץ

פנים, HIT

במחלקה לעיצוב פנים בחולון חוזרים לקנה מידה ביתי

עוד עבודות בוגרים

על חודו של מלפפון

מחדד מלפפונים מעוצב בצורת אום ענק לחיתוך מסוגנן

קנו עכשיו בקטלוג

מעצב גרפי פרילאנס, מלמד וכותב פה ושם. אספן כפייתי של מגזינים, טי שירטים ואריזות מוזרות, ויודע כל הזמן שהייאוש נעשה יותר נוח בלונדון.

24.07.14, 09:130 תגובות

פושע נאצי פוגש את חסמב''ה, והזבל היומי בטלוויזיה: ויצו חיפה נושכים

הרחק מהאזעקות, בשקט החיפאי, מתברר שהמחלקה לתקשורת חזותית יותר פרובוקטיבית ורלבנטית מבתי הספר הגדולים במרכז הארץ. הנה המיטב

כשהחיים בתל אביב מורידים הילוך, הנסיעה ברכבת לחיפה הייתה שלשום כמו יציאה למסע נעים עם ניחוח של חו״ל. אחרי הליכה של חמש דקות מהתחנה למבנה של האקדמיה לעיצוב ויצו חיפה, בלב המושבה הגרמנית, הדי המלחמה הם זיכרון רחוק. תערוכת הבוגרים עדיין בהקמה, הגלויות והשמות של הסטודנטים עדיין מסומנים על הקיר במסקנטייפ לפני שימקמו עליהם את השילוט הסופי, אבל גם ללא הקוסמטיקה והליטושים הסופיים - עיני אורו. הנה כמה סיבות טובות לקחת רכבת לחיפה:

 

״פרברים״, אור שאלתיאל, תקשורת חזותית, ויצו חיפה 2014

אחד הפרויקטים הראשונים שלכדו את תשומת ליבי הוא ״פרברים״ של אור שאלתיאל.

 

...להמשך קריאה

20.07.14, 12:159 תגובות

מה חשוב ממה: עבודות הגמר או התצוגה שלהן?

חללי התצוגה המושקעים, וההחלטה למתג את תערוכת הבוגרים של המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל בנפרד, האפילו על פרויקטי הגמר עצמם. ובכל זאת: הנה כמה מהבולטים שבהם

מוזר לכתוב על תערוכת עיצוב כשבחוץ מתחוללת מלחמה. זאת אחת הסיבות, אולי, לכך שהטקסט שמלווה את התערוכה של המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל עיצבן אותי בקריאה ראשונה. למה תערוכת בוגרים מחלקתית צריכה להתהדר בשם נפרד - "רעזל דעזל", שנשמע כמו כרטיס טיסה לארץ רחוקה ואיך לעזאזל מבטאים אותו - ובמיתוג נפרד מהתערוכה הכללית של בצלאל? מדוע צריך סיפור מסגרת פומפוזי על שבטים וספינות קרב ממלחמת העולם הראשונה? נסעתי דרוך וסקרן.

 

ה"hoody" פוסטר מתוך התדמית של התערוכה ״רעזל דעזל״, בצלאל, תקשורת חזותית 2014

 

>> המיטב של המחלקה לתקשורת חזותית שנקר 2014

 

בטרם נחתתי בהר הצופים, הספקתי לקרוא את מניפסט התערוכה: ״תערוכה - התכנסות של כתשעים סטודנטים, בוגרי המחלקה, לקבוצה-לשבט אחד.

 

...להמשך קריאה

תגובה אחרונה: תוהה (22.07.14, 14:39)

הוסיפו תגובה >

13.07.14, 19:3621 תגובות

10 עבודות בולטות במחלקה לתקשורת חזותית שנקר 2014

ממצוקת הדיור הבלתי נסבלת, דרך מגזין אופנה מקורי לנשים דתיות, ועד תיעוד מרגש של הלם קרב - מה הן העבודות הבולטות במחזור הנוכחי של שנקר?

כמו בכל שנה, תקופת תערוכות הבוגרים במחלקות התקשורת החזותית מצריכה טבלת אקסל כדי להבין מי מציג, מתי ואיפה. אני בכלל בעד זבנג וגמרנו: בואו נעשה פסטיבל של תערוכות במשך שבוע אחד, כמו בשבוע העיצוב בלונדון, שבו נסתובב ברחבי המדינה, נראה ונחווה את דור מעצבי העתיד. אבל עד שנהיה לונדון, יש רמת גן. נכנסתי לאוטו ונסעתי לשנקר, לתערוכה הראשונה של בוגרי תקשורת חזותית 2014. המירוץ התחיל. 

 

גופן שונה לכל מחלקה, עיצוב תערוכות הבוגרים של שנקר 2014. עיצוב: סטודיו Awesome

השנה בחרו בשנקר לפתוח את התערוכה מבעוד מועד, כבר במהלך שבוע ההגשות. כל אחד יכול היה להגיע ולשמוע את הביקורות. אני הגעתי ביום שבו לא נערכו הגשות, אז יצא שהסתובבתי בנעימים במסדרונות הריקים מסטודנטים מרוטים או מהורים מלווים.

 

...להמשך קריאה

תגובה אחרונה: גכ (16.07.14, 20:50)

הוסיפו תגובה >

08.07.14, 13:061 תגובות

זה שיורד וזה שעולה: שני קטלוגים מוצלחים של תערוכות ישראליות

בין התערוכה של גבריאל קלזמר לתערוכת ''קיפולים'' של לי אדלקורט ואיסי מיאקי במוזיאון העיצוב חולון: בריחה מהמציאות בין הדפים

חום הקיץ, גזרות השר גדעון סער, ובעיקר האלימות והמלחמה שבפתח הבריחו אותי, כמו בת יענה, לטמון את ראשי בחול (כלומר המזגן) של שני חללי תערוכות. האחת אמנם הספיקה לרדת בינתיים, אבל השנייה רק נפתחה. שתי תערוכות, שני קטלוגים יפים, שתיפקדו כמו שני כדורי ואליום גדולים. אסקפיזם רגוע לצינון האווירה.

הכחול הבוהק של כריכת הקטלוג שעיצבה נועה שוורץ לתערוכת היחיד של גבריאל קלזמר, ״EFES/1״, משך את תשומת ליבי עוד לפני שנכנסתי לתערוכה. אולי זה היה החום שממנו נכנסתי אל ביתן הלנה רובינשטיין בתל אביב, אבל הצבע הקריר שנוקד בעיגולים לבנים, שנראו לפתע כמו פתיתי שלג, והדפים החשופים שנצבעו בפויל כסף, שאבו פנימה אל תוך הקטלוג.

 

...להמשך קריאה

תגובה אחרונה: gal (21.07.14, 17:17)

הוסיפו תגובה >

11.06.14, 10:156 תגובות

פרסומות מונדיאל מצטיינות: דגל אהבה, קרנבל וכדורגל

מתברר שבעולם כן מסוגלים לעשות מהמונדיאל חגיגה של פרסום יצירתי, שלא חייב להיות גרוע כמו התוצרת המקומית

עולם הפרסום בנוי לפי תקופות מחזוריות. לפני פסח ישטפו לנו את הראש עם חומרי ניקוי, בשבועות ידברו איתנו על גבינות, בתקופת החגים נראה המון בשמים ברחובות, ועם בוא הקיץ משקאות קרים וגלידות. חודש המונדיאל נותן למפרסמים עוד נשק חם לפמפום שכלי, כדי להוביל אותנו לרכישת טלויזיות, ממירים לטלוויזיות, כורסאות טלוויזיה, או כל מותג שיכול לקשר באיזשהי צורה את המלים כדורגל, גביע או גול (ע״ע קניון הזהב עם ״גוווולד״). פרסומות המונדיאל המקומיות לא מעידות על רמת משכל גבוהה במיוחד - זה מה שהמפרסמים חושבים עלינו, או שזו פשוט הרמה שלהם?

 

...להמשך קריאה

תגובה אחרונה: יעל (25.06.14, 09:46)

הוסיפו תגובה >

14.05.14, 16:101 תגובות

לצייר אותיות: מחווה לשבוע האיור בתל אביב

המאיירים חוגגים בשבוע האיור הראשון שיתקיים החודש. ראיון עם עדה רוטנברג, שאצרה תערוכת כרזות עם טיפוגרפיה מאוירת

איור הוא תחום מרתק וחסר גבולות, טריטוריה עמוקה של אין-ספור סגנונות שמצליחים לטשטש את הגבולות בין ז'אנרים ופלטפורמות. הוא לא רק כלי תקשורתי חזותי אלא שפה של ממש, שאינה תלויה בזמן או במקום, קוד בינלאומי שמצליח לחצות קהילות ותרבויות. ועדיין, מאז ימיי כסטודנט פדנט ומינימליסט לעיצוב, עולם האיור נשאר אקס-טריטוריה בשבילי. 

Jonathan Zawada - You Will Hear Pleasant News

לכן, לכבוד שבוע האיור, שייפתח בשבוע הבא בתל אביב, בחרתי לכתוב על התערוכה היחידה במסגרתו שעוסקת לא רק באיור אלא גם בטיפוגרפיה. המעצבת עדה רוטנברג אצרה את התערוכה ״מציירים מלים״ (גילוי נאות: אנחנו מכירים שנים ומלמדים באותה אקדמיה). רגע לפני שנכנסנו לשיעור, הזמנתי את עדה לקפה ושוחחנו על הקשר שבין איור לאות כתובה.

 

...להמשך קריאה

תגובה אחרונה: קונצ'יטה (15.05.14, 11:48)

הוסיפו תגובה >

30.04.14, 09:428 תגובות

ג'ואיש פרינס: המוזיאון היהודי של ניו יורק מתעדכן

אחד המעצבים הגרפיים המובילים בעולם נקרא למשימה: להפוך את היהדות לטרנדית. התוצאה מרהיבה (ויש גם גאווה ישראלית)

מקרי או לא, כמה ימים אחרי יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המיתוג החדש של המוזיאון היהודי בניו יורק נחשף. על החתום: אחד השמות הגדולים בעיצוב החזותי: סטפן סגמאייסטר. אבל הוא לא לבד: יחד איתו עבד על הפרויקט מעצב צעיר, ישראלי תושב ניו יורק. גם בעולם הכבד והשמרני של מוזיאונים ויהדות, מנסים כאן למתוח גבולות ולהעניק למוסד כבד-הראש תחושה עדכנית. טייק א לוק, טרי טרי:

כשחושבים על מוזיאון יהודי, קופצת לראש האסוציאציה על המוזיאון המפורסם בברלין (שתיכנן דניאל ליבסקינד) או על ההוא בוושינגטון. לא כולם יודעים שבלב מנהטן, בבניין גותי שנמצא במרחק שתי דקות מהשדרה החמישית, נמצא המוזיאון היהודי של העיר הכי יהודית בעולם.

 

...להמשך קריאה

תגובה אחרונה: מיכל (01.05.14, 10:23)

הוסיפו תגובה >

21.04.14, 21:2618 תגובות

כרזת יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2014

האם אפשר עדיין לחדש את הדימוי השחוק של השואה? 5 הכרזות שהתמודדו בתחרות השנתית עונות על השאלה

איך מעצבים את זיכרון השואה? האם זהו הזיכרון של מה שהיה שם או הזיכרון של מי שנמצא כאן? זיכרון כדי שלא נשכח את מה שהיה, או קיבוע של רגע אחד בתוך תקופה שאנחנו רוצים להעלות באוב ולהנציח בתודעה? מה תפקידו ואחריותו של מעצב העומד בפני בחירת הדימוי שמנציח אירוע כה מכונן בתרבות שלנו? אלה רק חלק מהשאלות שעלו בראשי כשנתקלתי בתחרות ״עיצוב זיכרון״, במסגרת בחירת הכרזה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה והגבורה.

 

עיצוב: שי גולן

זו השנה החמישית שבית הספר המרכזי להוראת השואה במוסד "יד ושם" עורך תחרות כרזות לציון יום השואה והגבורה.

 

...להמשך קריאה

תגובה אחרונה: ענת (12.06.14, 18:39)

הוסיפו תגובה >

23.03.14, 17:473 תגובות

מה קורא: מגמות עדכניות בעיצוב ספרי קריאה

התערוכה "ספר מרחב זמן" בודקת את הגבולות החדשים של הפורמט המוכר. איך רואים תלמידי שנקר את תפקיד הספר בעולם הדיגיטלי?

שישי בצהריים. שמש של חורף מלטפת את נווה צדק. אחד הרגעים הנדירים האלה, שכל כך התגעגעתי אליהם בלונדון. אני בדרכי לאחד המקומות האהובים עליי בתל אביב - חנות הספרים "סיפור פשוט". ביום שישי נפתחה שם התערוכה "ספר מרחב זמן", שעוסקת בעיצוב עכשווי של ספרי קריאה, פרי יצירתם של סטודנטים משנקר. בימינו הדיגיטליים, שבהם ספרי המדף הופכים בקצב מסחרר לקבצי קינדל ואייפד, וכשכל הסיפור הזה כבר לא כל כך פשוט, הסתקרנתי לראות לאן לקחו הסטודנטים לעיצוב את גבולות הפורמט של הספר.

 

״ספר מרחב זמן״. צילום: עודד בן יהודה

התערוכה היא שילוב כוחות של ארבעה קורסים לעיצוב ספרים, שהתקיימו בסמסטר האחרון בשנקר, ושל צוות "סיפור פשוט", מירה רשתי ושירה לוי.

 

...להמשך קריאה

תגובה אחרונה: גיא (24.03.14, 10:29)

הוסיפו תגובה >

19.02.14, 19:403 תגובות

בועט לשער: מארק אולריקסן מדבר על איורי השערים של ''ניו יורקר''

אחרי עשרות שערים במגזין הטוב בעולם, מתייחס אולריקסן לעתיד הפרינט והדיגיטל, מציג את השערים הכי אהובים עליו, מספר על השער היחיד שצונזר לו, ומה לא יאייר בשום אופן

שעה לפני תחילת המשחק בין מנצ׳סטר לבארסה, אחד המאיירים החשובים בעיתונות העולמית מתיישב מולי לראיון סקייפ, עם רעל בעיניים של נער מתבגר, כשהוא לובש את מדי הקבוצה הספרדית. נא להכיר את מי שאחראי על רבים משערי ה"ניו יורקר", איש שגרם גם לג׳ורג׳ בוש להזיע, מארק אולריקסן.

אני רוצה להתחיל מהסוף. מה דעתך על מספידי עולם הפרינט - האם הם צודקים וזהו עולם נכחד, שלא לומר מת? 
״אני לא יודע אם הוא מת, הוא אולי פשוט משנה את הצורה שלו. במקום לכרות עץ בשביל להפיק גיליון, הפורמט עבר דיגיטליזציה, והוא מוצג עכשיו בטאבלט, בטלפון או בכל מנגנון דיגיטלי ככלי תצוגה נוסף. אני, כמוך, אולד פאשן,  ופותח כל יום בקריאת שני עיתונים. אני אוהב להחזיק את הנייר, לקפל אותו, להניח אותו בצד ואולי לחזור אליו בצהריים.

 

...להמשך קריאה

תגובה אחרונה: אני (20.02.14, 13:00)

הוסיפו תגובה >

בלוגרים ומשתתפים:

    אופנה

    עיצוב ואדריכלות

    אוכל

    דיאטה ותזונה

    משפחה

    יופי וטיפוח

    יחסים

    מעצבי אופנה בקטלוג

    YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות Radware האתר פועל ברשיון אקו"ם מרכז המבקרים ספרים אלקטרוניים ידיעות מנויים AllJobs BigDeal WinWin R1 - ראש אחד One כלכליסט MYnet Ynet