מי שעקב באדיקות אחרי המיני-סדרה שלנו, בוודאי הבין כבר שכדי להיות ספר צמרת צריך להיות טיפה אקסצנטרי. יאיר אריש, הספר שהתמקם לפני פחות משנה במתחם נגה ביפו, עונה על ההגדרה במדויק, והוא לא צריך לקוחות מפורסמים כדי לייצר במספרה שלו דרמה.
אריש גדל בפנימייה, ומדווח על ילדות לא פשוטה בה סידור שיער היה אחת השמחות הקטנות. הוא מגיע ממשפחה מסורתית, פרט שהקשה מאוד על דרכו המקצועית והאישית, "אבל היום אני הבן הכי אהוב של אמא, לא משנה מי אני ומה אני", הוא אומר בפיוס. אמא לא מרבה להגיע למספרה, אבל את מקומה ממלאות הדודות השכונתיות, שמרבות לחבק את יאיר בחמימות.
עוד בספר צמרת:
בימים בהם הוא לא מקבל כלות היסטריות או לקוחות שמפגינות היסטריה ללא סיבה (יאיר מדווח על לקוחה טורדנית במיוחד שהגיעה למספרה פעם בשבוע
