עיר נחרטת בזיכרון מבקריה בזכות האייקונים שלה. בדוכני המזכרות בשאנז אליזה נמכרים פסלונים מצועצעים של מגדל אייפל, התורים לשיט לפסל החירות ארוכים, וביג-בן הוא עדיין אתר חובה לתיירים בבירת הממלכה המאוחדת. המשותף לשלושתם, אגב, הוא חוסר המשמעות שלהם לתושבי הערים עצמם: הם נטולי שימוש ולעתים גם משמשים מושא ביקורת. למרות זאת, כל מדריך תיירים יתפאר בתמונתם.

 

המקדש הבהאי החיפאי, שאותו הכתירו גולשי Xnet כמבנה היפה בישראל, וברוב מוחץ, הוא דוגמה דומה: זהו מבנה להתפאר בו, הוא מצטלם נהדר והוא כנראה המגנט התיירותי החזק ביותר של עיר הכרמל. יעידו על כך אלפי התיירים היפנים המקפידים להתייצב לאורך כל ימות השנה בשדרות דוד בן גוריון, השוכנות למרגלות הגנים התלויים המקיפים את המקדש, שמגיעים לחיפה בעיקר בגללו. אם יתבקשו ילדי בית הספר היסודיים בחיפה לצייר סמל אלטרנטיבי לעירם, אפשר לנחש שהספינה, הכתר וענף עץ הזית ייעדרו ואת מקומם תתפוס הכיפה המוזהבת.

 

50 מבני ציבור מהעת המודרנית

 

רשימת 50 מבני הציבור שאותה הציג ערוץ האדריכלות של Xnet לבחירת הקהל, שילבה סוגים שונים של בניינים שנבנו בתקופות שונות במאה האחרונה, לפני ואחרי הקמת המדינה: אייקונים אדריכליים, מבני ציבור, מוזיאונים, מבני עירייה, היכלי תרבות ועוד. חלקם זכו למוניטין בינלאומי וכיכבו בשערי ספרים ומגזינים מקצועיים, בעוד שאחרים ספגו ביקורת חריפה (ולפעמים היה זה אותו מבנה). הרשימה מתמצתת את תולדות האדריכלות הישראלית, כשסגנונות שונים - אקלקטי, באוהאוס, ברוטליזם, פוסט-מודרני והייטקי – משתבצים בה לסירוגין. ברשימה הוצגו מבנים שתוכננו בעת המודרנית, ולכן מבני דת עתיקים (למי שהופתעו מהיעדרו של הכותל המערבי) לא הוכנסו פנימה. רק מבנים שהציבור רשאי להיכנס אליהם נכנסו לרשימה, ולכן הושמטו ממנה בתים פרטיים (ממילא, ראשי הערים והמדינה לא יכולים להתגאות בהם וכמובן שגם לתיירים אין מה לחפש בהם).

 

חיפה מכניסה שני מבנים לעשירייה הפותחת - המקדש הבהאי והטכניון הישן (שהוא משכנו של מדעטק, המוזיאון הלאומי למדע); מוזיאון העיצוב בחולון –
במקום השני; שדרות ממילא בירושלים מפתיעות: על אף הביקורת החריפה מצד אנשי מקצוע, הציבור אוהב אותן ומעניק לקניון הפתוח את המקום הרביעי; והמשכן לאמנויות הבמה באשדוד, שזה עתה נחנך, כבר במקום החמישי. הרשימה מציגה את ההבדלים בין טעמם של אדריכלים ואנשי אקדמיה בתחום זה, לבין טעמו של הציבור הרחב: טרמינל 3 בנתב"ג ניצב במקום גבוה, הרבה מעל מוזיאון ישראל, בית מבטחים, המשכן לאמנויות עין חרוד ומרכז מבקרים רמת הנדיב - שבהם בחרו חלק מאנשי האקדמיה שהשתתפו במשאל. אולי זה רק משום שהישראלים מגיעים לנתב"ג יותר מאשר למקומות הללו? (כנראה שגם למלון "הרודס" באילת ולמגדל הגן על גדות נתיבי האיילון, שנחשבים מוקצים מחמת מיאוס אצל רבים, ודורגו במקומות גבוהים להפתיע).

 

המבנה הזוכה הוא פחות ישראלי מכולם

 

המבנה הזוכה נבדל משאר הרשימה. ראשית, הוא לא תוכנן בידי אדריכל ישראלי; שנית, מאפייניו העיצוביים של המקדש (שהוא למעשה מאוזוליאום) ושאר הבניינים הניאו-קלאסיים סביבו מזכירים את בנייני ה"מול" הוושינגטוני שנבנו במאה ה-19 וסגנונו אינו מאפיין את הרצף הכרונולוגי של האדריכלות הישראלית; מיותר לציין שהוא אינו מייצג את הדתות הבולטות בישראל או את החברה הישראלית. ועדיין, כאמור, מדובר בגלויה מרהיבה להתגאות בה.

 

מהעשירייה הפותחת של המשאל נראה שהגודל קובע, בעוד שאין חשיבות מכרעת לגילו של הבניין: הישראלים מעדיפים בניין גדול, בולט ומואר למרחוק. זאת עשירייה עתירת אייקונים, בניינים שהעיר והעירייה יכולות להציג לראווה: מוזיאון העיצוב בחולון והמשכן לאמנויות הבמה באשדוד – שניהם מבנים חדשים יחסית (המשכן באשדוד נחנך ממש לאחרונה) - מוקפים ברחבה גדולה, המזכירה למי שלא שם לב: מקדש לפניך.

 

לתל אביב נציגים רבים ברשימה, וחלקם טומנים בחובם סיפור היסטורי, מורכבות ותכנון מופתי. מגדלי עזריאלי הביסו את כל שאר הנציגים של העיר העברית הראשונה: שלישיית הבניינים הפכה לא רק לסמל החדש של העיר, כי אם לנקודת ציון של גוש דן כולו, בזכות הצורניות הפשוטה שתומצתה לשלוש פריזמות: משולש, ריבוע ועיגול. גם אם רובנו מכירים רק את הקניון בשלוש הקומות התחתונות, הרי שהאפקט בולט למרחוק.

 

את מי שכחנו

 

ולפרק ההשלמות: התנצלות מגיעה לחיפאים, שכן את ממגורות דגון, יצירת הבטון של אדריכל הכנסת, מגדל המפרש ובית המשפט המחוזי ואת שוק תלפיות, אחד ממבני הסגנון הבינלאומי המרשימים בישראל, פיספסנו (ועדיין, חיפה זכתה במקום הראשון). ברשימה האלטרנטיבית של הגולשים הופיעו כמה בתי חלומות ישנים בתל אביב הקטנה: בית הפגודה בכיכר המלך אלברט, בניין השגרירות הרוסית בשדרות רוטשילד ובית העיר בכיכר ביאליק. גם מוזיאוני האצ"ל בגבול יפו והפלמ"ח ברמת אביב, כמו גם מגדלי אקירוב, בניין הלב בבית חולים איכילוב וקולנוע אלהמברה ביפו הם מבנים אהובים – כך מתברר עכשיו. גם YMCA בירושלים יכול היה להיכנס לרשימה, שבה כיכב המבנה שנמצא מולו - מלון המלך דוד.

 

האדריכלים הנודעים בישראל הטביעו חותמם בערי גוש דן, והקוראים ביקשו להוסיף גם את בית הספירלה ברמת גן בתכנונו של צבי הקר ואת מוזיאון הרצליה ויד לבנים בתכנונו של יעקב רכטר. את הרשימה האלטרנטיבית סוגר הבניין הגבוה בישראל, מגדל משה אביב בכניסה לרמת גן, שזכה לכינוי "המצת".