שם השכונה: אם המושבות החדשה

מיקום: צפון-מערב פתח תקווה

גבולות: כביש 5 מצפון, בית קברות סגולה ממזרח, רחוב גיסין מדרום, רחוב ראשון לציון והשכונה הוותיקה ממערב

הקמה: 2003

יחידות דיור: 6,500. בינתיים מאוכלסות 40% מהן. תיתכן תוספת של 1,500 יחידות בעתיד

גישה לרכב פרטי: קרבה מיידית לכבישים 4 ו-5

תחבורה ציבורית: קווי אוטובוס לא נוחים. תחנת הרכבת "קרית אריה" סמוכה לכאן. בתכנון: תחנה סמוכה של רכבת הפרברים.

שירותי בריאות: מרפאת מכבי בסמיכות לשכונה

מרכזים מסחריים: שני מרכזים יפתחו במהלך השנה הקרובה

מוסדות חינוך: רוב גני הילדים שוכנים במבנים זמניים. שני בתי ספר יסודיים. חטיבת ביניים שוכנת במבנה זמני מעל גני ילדים, חטיבה עליונה בשכונה הסמוכה

מחיר לדוגמה: 1.75 מיליון שקלים לדירת 6 חדרים (138 מ"ר נטו + 20 מ"ר מרפסת שמש + מחסן אישי ושתי חניות)

 

140 שנה לאחר העלייה של מתיישבי פתח תקווה על הקרקע, מתפתחת העיר החמישית בגודלה בישראל בקצב שכמעט ואין לו מתחרה בגוש דן. "אם המושבות" מתנפחת עם שכונות חדשות וגדולות, שאחת מהן גם נושאת את השם הנוסטלגי ההוא: "אם המושבות החדשה". זאת שכונה ענקית, שכבר מאוכלסת בחלקה הגדול, אבל מגדלי מגורים, מבני מסחר וציבור עדיין מוקמים בה ללא הפסקה.

 

האם קצב הצמיחה המואץ של פתח תקווה נעשה תחת בקרה ופיקוח איכותיים? איך דואגים לכך שמנגנון קיים, המורגל לפעול בקנה מידה מסוים, יצליח לתת מענה לשכונות שמאכלסות לבדן מספר תושבים של עיר? סקירה מעמיקה של שכונת "אם המושבות החדשה" מעוררת שאלות, שהרבה תושבים כבר שואלים בעצמם.

 

מאזור תעשייה כבדה לשכונת מגורים

 

עד לפני שנים ספורות פעלו כאן מפעלי תעשייה כבדה (ובהם כימיקלים, ברזל ועורות), כשמסילת רכבת הובילה את תוצרי המפעלים אל מחוץ לעיר. במטרה לחבר את פתח תקווה לנחל הירקון ולאפשר הקמת פארק על גדותיו להנאת התושבים, ערכה הנהלת העיר שינוי תוכנית בניין עיר (תב"ע), שבעקבותיו הוחלף מוקד התעסוקה בין שני אזורי התעשייה (קרית אריה וסגולה) במרחב מגורים.

 

השכונה נקראת "החדשה", כדי לבדל אותה מהשכונה הצמודה שהוקמה לפני כעשור תחת אותו שם. השכונה הוותיקה זכתה לשלל סופרלטיבים במדורי הנדל"ן, שדאגו להכתיר אותה במחמאות ("השכונה שהחזירה את פתח תקווה למפת הנדל"ן", "אם המושבות – אומרים שיש בה הכל", "אם המושבות בפתח תקווה: עלייה של 70% בחמש שנים"). סביר להניח שבעוד שנים ספורות כבר יאוחדו השתיים, אך היבט אחד יתבלט בשכונה החדשה: היא צפופה מאוד, סובלת מבעיות חניה ושטחים ירוקים קטנים מדי. לא רק בהשוואה לאחותה הבכורה, אלא באופן כללי.

 

אחד הרחובות. קשה למצוא חניה ( צילום: יניב ברמן )
אחד הרחובות. קשה למצוא חניה (צילום: יניב ברמן)

 

אוכלוסייה ממעמד בינוני-גבוה

 

ממעגל תנועה גדול יוצאים ארבעה רחובות, המחלקים את השכונה לארבעה חלקים - שאינם שווים בשטחיהם הירוקים, במבני הציבור וביחס בין אלה לבין מספר יחידות הדיור. מערכת התנועה לקויה, משום שלשכונה יש רק שתי כניסות ויציאות; בעירייה מבטיחים שזה ייפתר בקרוב. בעוד שמבני הציבור סמוכים לרחובות, הרי שהשטחים הירוקים מתחבאים מאחורי המבנים. זאת, כדי שהילדים יוכלו לרדת מהבית לגינה המוקפת בבניינים מבלי להסתכן בחציית כביש.

 

קל לראות את ההבדל המשמעותי בין השכונה הזו לשאר העיר: במקום בתים בני 4 עד 8 קומות, המאפיינים את פתח תקווה, מתהדרת השכונה במגדלי מגורים בני 14ואף 24 קומות. האוכלוסייה מגוונת: בעיקר חילונים ממעמד חברתי-כלכלי בינוני-גבוה, משפרי דיור וזוגות צעירים. רבים מהם באו מפתח תקווה, מרמת גן ומהרצליה, אך גם משאר חלקי הארץ.

 

שכונה מנותקת מהעיר

 

רמזים למושבה לא תמצאו כאן. לכל היותר, תראו גינה קטנה הכלואה בין מגדלים גבוהים. אף שמרבית השכונה כבר מאוכלסת, היא עדיין נראית כמו אתר בנייה: משאיות חוצות בשעטה את הכבישים הצרים, ענני אבק עולים מכל עבר, וצעקות פועלים המתערבבות עם טרטור המכשור הכבד מפרים את השלווה.

 

מחכים בתחנה. תחבורה ציבורית לקויה ( צילום: יניב ברמן )
מחכים בתחנה. תחבורה ציבורית לקויה (צילום: יניב ברמן)

 

בשעת בוקר מאוחרת קשה היה למצוא כאן מקום חניה. בתחנת האוטובוס במרכז השכונה המתינו שמונה תושבים. שני קווי 44 המובילים לתחנת הרכבת בקריה אריה חלפו בזה אחר זה, אך כל התושבים המתינו לקו 53 שיוביל אותם למרכז העיר. "מי שאין לו רכב פשוט מנותק, או שייאלץ לנסוע בשני אוטובוסים, וזה כבר קשה", התלוננה אחת הנשים. "בלי רכב פרטי בלתי אפשרי לחיות כאן, ובטח שלא אם יש לך ילדים". תושבים אחרים התלוננו על הניתוק מתל אביב: קו 38 חולף רק פעמיים בין השעות 8 בבוקר ל-1 בצהרים, וקו 53 שמוביל למרכז פתח תקווה מתפתל ברחבי העיר.

 

"גינות כיס" הן תחליף לשטחים ירוקים גדולים?

 

בין הפרויקטים הרבים המשווקים בשכונה, ניתן למצוא את מגדלי Seven Premium ברחוב אליהו בן-חור, שהם פרויקט משותף של חברות הבנייה רמי שבירו וגיא ודורון לוי. שלושת המגדלים, המתנשאים לגובה 16 קומות, נהנים מכך שכמעט ולא רואים מהם את בית הקברות הסמוך. כל דירה מתהדרת במרפסת שמש של 20 מ"ר לכל הפחות, במחסן אישי בקומה, במפרט גבוה (לובי מפואר, אסלות תלויות, שקעי חשמל מעוצבים), בפיר אשפה ובקירבה נוחה לגני הילדים ולמתנ"ס.

 

פרויקט Seven. בונים כאן ללא הפסק ( צילום: יניב ברמן )
פרויקט Seven. בונים כאן ללא הפסק (צילום: יניב ברמן)

 

אדריכל הפרויקט דורון גולדווסר, שמרבה לתכנן בשכונה, מספר שבמקור תוכננו כאן ארבעה מבנים, אך "עשינו שינוי לתב"ע כך שיוקמו שלושה מבנים בלבד ושאר השטח יהיה שטח ירוק פרטי לטובת התושבים". כתוצאה מכך נוצרה כאן, בדומה לכל הגינות בשכונה, "גינת כיס" – גינת משחק קטנה שנועדה בעיקר לפעוטות. קרבתה לחלונות הבתים לא מאפשרת משחקי כדור או שטחי שהייה גדולים, כדי לא להפריע לשכנים.

 

הגינה הגדולה בשכונה מתפרשת על שטח של 22 דונם בלבד (קטנה בהרבה מהמקובל בראשון לציון מערב או בגבעת שמואל, למשל), והיא נמצאת משום מה בקצה השכונה ולא במרכזה. היא תוכננה במקור כחלק מפרויקט "לב הסביונים" שהקימה חברת אפריקה-ישראל. הגינה היפה, בתכנונו של אדריכל הנוף רוני מרגולין, מחולקת לאזורים שונים היוצרים עושר של אפשרויות שהייה, משחק ותנועה. אגם דגים, מתקני משחק, גבעות דשא וגבעת תצפית הם רק חלק מהמרכיבים שהופכים את הגן למקום המוצלח והמעניין בשכונה.

 

אחת מגינות הכיס בשכונה ( צילום: יניב ברמן )
אחת מגינות הכיס בשכונה (צילום: יניב ברמן)

 

בשעת בוקר מאוחרת מלאה הגינה במטפלות, אמהות ופעוטות. הן שמחו לפגוש עיתונאי ולשבח בפניו את הגינה. אלא שהן התאוננו על רמת תחזוקה ירודה - הן של המתקנים והן של הניקיון. "אפשר למצוא פה זבל מפוזר והרבה קקי של כלבים", התלוננה אחת מהן והשאר הצטרפו בקריאות הסכמה. "אשמים בזה התושבים ובעלי הכלבים, אבל איפה העירייה והפיקוח?"

 

"ראש העיר הפך אותנו למעברה"

 

מרגולין תיכנן גם את "כיכר הרעות", שאמורה הייתה להיות מוקד השכונה ועוצבה בתוכנית המקורית בהשראת כיכר המדינה בתל אביב, ככיכר ירוקה גדולה המוקפת מבני מסחר רציפים. אלא שבתוכנית נעשה שינוי ייעוד, ושטחי המסחר הוחלפו במגדלי מגורים. התוצאה: הגינה היא למעשה אי-תנועה, והמסחר הועבר למרכז מסחרי סגור (בתכנון אדריכל רמי וימר) שייפתח בשבועות הקרובים.

 

בכלל, לא מעט שינויים חלו בתוכנית האב המקורית שתיכנן האדריכל יוחי לביא (שסירב להתראיין לכתבה זו), אבל התושבים שפגשנו לא מעוניינים לדבר על ההיסטוריה אלא על המציאות הנוכחית. "ראש העיר הפך אותנו למעברה", טוענת אילנית, דיירת שממרפסת דירתה ביקשנו לצלם את נוף השכונה. אילנית מייצגת את חתך האוכלוסייה האופייני באם המושבות החדשה: אשה בשנות ה-30 לחייה, ילידת העיר, שבחרה להקים כאן משפחה ומתגוררת באחד המגדלים המשקיפים על הגינה המרכזית ב"לב הסביונים".

 

מרפסת לדוגמה. דירות גדולות ( צילום: יניב ברמן )
מרפסת לדוגמה. דירות גדולות (צילום: יניב ברמן)

 

"אין תשתיות, אין ספרייה עירונית ואין מספיק מוסדות חינוך", מתלוננת אילנית. "לצאת ולהיכנס לשכונה זו משימה בלתי אפשרית בכל שעות היום, ואין בכלל חניה ברחוב. בבניין שלנו מתגוררות 78 משפחות - זה כמו רחוב שלם בתוך בניין". כדי להדגים את הנתק בין השכונה לעיר, היא מציינת שאת הילדים שלה היא מעדיפה לקחת לרופא בהוד השרון, משום שהנסיעה אליו יותר קצרה מאשר הנסיעה לרופא בפתח תקווה. אילנית טוענת, כי מוטב היה להעדיף את פיתוח השכונה על פני הקמת אצטדיון כדורגל (אצטדיון "המושבה" שנחנך לאחרונה בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים). התושבים, אגב, הצליחו להפר את השמחה כשהפגינו בפתח האצטדיון בערב חנוכתו.

 

"אם הבעיות לא יטופלו, תהיה נטישה"

 

את טענות התושבים מרכז יו"ר ועד השכונה, יאיר עופר, שמחזיק אתר אינטרנט פעיל וקבוצה בפייסבוק. "השכונה מתוכננת כמאוד צפופה ביחס לכל סטנדרט שמכירים", טוען עופר. "קיימות כבר 3,000 יחידות דיור, ובשנתיים הקרובות צפויות להתאכלס 1,700 נוספות ועדיין לא קרובים להשלמת השכונה". לדבריו, העירייה גם לא דיווחה לתושבים על מספר הדירות המתוכנן והשאירה זאת בערפל.

 

עוד טוען יו"ר הוועד, כי הקמת מבני הציבור מפגרת אחר התוכניות; כי האיזון בין מספר יחידות הדיור, גודל השטחים למבני ציבור והשטחים הירוקים אינו נשמר; וכי את המחסור לא ניתן יהיה לתקן בעתיד, מאחר שכל המגרשים כבר נמסרו לדבריו ליזמים פרטיים. "המרכיב הטוב ביותר בשכונה הוא התושבים", אומר עופר. "בתכנון ובביצוע נכון, השכונה יכולה הייתה להיות מקום מעולה". הוא עצמו נוסע למקום עבודתו ברמת החי"ל על אופניים, ותוך 20 דקות בלבד הוא כבר במשרד. "העירייה לא טרחה להפנים שהשכונה הפכה מכמה בתים והרבה אתרי בנייה לשכונה מאוכלסת, וממשיכה לתת יד חופשית לקבלנים לפעול בשכונה כבשלהם. אנחנו מנסים להתריע שאם הבעיות לא יטופלו, מחירי הדירות יתרסקו ותהיה נטישת תושבים", מזהיר יו"ר הוועד.

 

צפוף. ברקע: הפארק המתוכנן בקצה העיר ( צילום: יניב ברמן )
צפוף. ברקע: הפארק המתוכנן בקצה העיר (צילום: יניב ברמן)

 

העירייה: מוקדם לשפוט

 

בתגובה לטענות התושבים עונה עו"ד יוסי קרואני, סגן מהנדס העירייה, כי השכונה נמצאת עדיין בשלבי הקמה ועדיין מוקדם לשפוט את השירותים הניתנים בה: "אלה תוכניות מאושרות משנות ה-90 עם תקני חניה מופחתים, ולא כמו שנהוג היום. לכן הכשרנו שישה מגרשי חניה ציבוריים ללא תשלום, כשהתוכניות החדשות מאפשרות שתי חניות ליחידת מגורים".

 

קרואני דוחה את הטענות על מספרם המצומצם של שטחים המיועדים לגינות ולמבני ציבור ביחס למספר התושבים: "זו אמירה לא מקצועית, היות והתב"עות מאושרות בוועדה המחוזית, אבל לאור הבקשות הרחבנו את רחוב יעל רום בשני מטרים נוספים על חשבון המגרשים הפרטיים. בשכונה אין מחסור בשטחים חומים (שטחים המיועדים למבני ציבור, מ"י) וההיפך הוא הנכון - כי נתנו יותר". לדבריו, בשכונה עדיין מוקמים מבני ציבור, שיענו על צרכי התושבים.

 

סגן מהנדס העירייה מוסיף, כי איכות החיים תשתפר בזכות מהלכים נוספים: תוכנית לקשר את השכונה לרצועה חדשה של פארק הירקון, תוכנית המקודמת לדבריו ברשויות התכנון; הפארק שיפותח לאורך הדופן הצפונית של העיר יקושר לשכונה בשני מעברים תת-קרקעיים; וגשר לרוכבי אופניים ולהולכי רגל מעל כביש 4 יחזק את הקשר בין השכונה ומערבה, בהמשך לתוכנית-אב לשבילי אופניים שחלקים ממנה כבר נעשים בשכונה.

 

בינתיים, הצפיפות בשכונה היא עובדה.